ריפוי תודעת השפע

כולנו רוצים לחיות בשפע, ועם זאת רבים חיים בתחושת חוסר וצמצום. שפע הוא כל מה שמיטיב, מזין, ממלא ומעשיר את החיים, ולא מדובר רק על עושר כלכלי, אלא על עושר בכל הרבדים של הקיום: רגשי, תודעתי, רוחני, יצירתי, בריאותי, זוגי, חברתי ועוד.

השפע נמצא כאן, בכל רגע, זמין לכולם. שפע איננו דבר שיש לרדוף אחריו או לזמן אותו. כל מה שנדרש הוא להיות פתוחים אליו, להסכים לקבל אותו באהבה ולתת אותו בשמחה.

אז מה זה שפע? מה חוסם אותו? מדוע אין צורך למגנט אותו? ואיך נפתחים אליו ומאפשרים לו להתחיל לזרום אל חיינו ב4 צעדים פשוטים? על כך ארחיב בהמשך המאמר.

תודעת שפע – עושר, שגשוג ורווחה

שפע הוא מצב של עושר, שגשוג ורווחה, והוא מופיע במגוון היבטים בחיינו. ניתן להיות עשירים לא רק בכסף או ברכוש, אלא גם בחוויות, במיומנויות, ברגשות, בקשרים משמעותיים ובתובנות מעמיקות.

שפע יכול להתבטא באופנים מדידים, כמו רווחה כלכלית, עבודה מתגמלת, בית נעים ורכב חדיש. אך מעבר לכך, שפע קיים גם במימדים עמוקים יותר – הוא יכול להיות תחושת שפע רגשי, הכוללת אהבה, שמחה, חמלה ושלווה, או שפע מחשבתי ורעיוני, המתבטא בתובנות עמוקות, יצירתיות ודרכי חשיבה חדשות. למשל, אם יש לנו חשיבה יצירתית יהיה לנו שפע של רעיונות ודרכים יצירתיות לפתרון בעיות.

חוויית השפע היא חוויה של רווחה פנימית ומביאה איתה שקט עמוק ותחושת ביטחון שמאפשר לנו לגדול ולשגשג. לדוגמה, אם יש לנו סביבת חיים תומכת, ואנו משופעים באנשים טובים שנמצאים לצידנו ברגעי צורך, נוצר בתוכנו מרחב רגשי בטוח. מתוך המקום הזה, אנחנו יכולים לצמוח, להתפתח ולגלות על עצמנו דברים חדשים. כך, השפע שמקיף אותנו – בין אם הוא רגשי, חברתי או רוחני – תומך בנו ונותן לנו קרקע פורייה לגדילה.

תודעת חוסר - התמקדות במה שאין

השפע קיים כאן וזמין לנו בכל רגע, אך למרות שאנחנו חיים במציאות שבה השפע נמצא סביבנו, כולנו סובלים מהנטייה האנושית לא לראות אותו, לא להעריך אותו ולא להשתמש בו נכון.

עולה השאלה: אם השפע קיים וזמין תמיד, מדוע אנחנו לא רואים מה שיש ורואים בעיקר את מה שאין? מדוע אנחנו לא חווים אותו כל הזמן?

הסיבה המרכזית לכך היא שהתודעה שלנו, מתוך אינסטינקט הישרדותי, נוטה להתמקד במה שחסר. היא מזהירה אותנו מפני סכנות, מצביעה על חסרים ומבקשת להבטיח שלא יחסר לנו דבר בעתיד.

כאשר תודעה זו שולטת בנו, אנחנו מתחילים לראות את העולם דרך משקפיים של חוסר. גם אם נקבל מחמאות, נרגיש שהן לא מספיקות. גם אם נרוויח כסף, נחשוש שהוא לא יספיק. גם אם נהיה מוקפים באנשים אוהבים, נרגיש לפעמים בודדים. תודעת החוסר מתמקדת במה שאין, וכך היא מצמצמת את היכולת שלנו לחוות שפע אמיתי.

מתודעת חוסר לתודעת שפע

ריפוי תודעת השפע מתחיל בזיהוי הדפוסים שמכוונים אותנו לחוסר, ובהחלפתם בהרגלים שמרחיבים את יכולתנו להבחין בשפע שכבר קיים בחיינו. אדם יכול לשבת מול שולחן עמוס באוכל ועדיין להרגיש שהוא לא שבע, לא מסופק. מתבגרים יכולים לפתוח מקרר מלא ולהכריז ש"אין מה לאכול". אדם יכול להיכנס לזוגיות שתמיד רצה, ועדיין לחוש שמשהו חסר. בעולם העבודה, אנשים עשויים להגיע להישגים משמעותיים אך להמשיך להרגיש שהם בתחרות מתמדת על הצלחה, כאילו ההזדמנויות מצטמצמות. כל אלו הם ביטויים של תודעת חוסר – התחושה שהמציאות תמיד מקפחת אותנו במשהו, שאין מספיק כדי למלא את הצרכים והרצונות שלנו.

כאשר אנו חיים מתוך חוסר, אנו מתנהלים מתוך פחד וצמצום. אנו משווים את עצמנו לאחרים ולא מרוצים מעצמנו ומחיינו, חוששים מהעתיד ומתקשים ליהנות מההווה. גם כאשר אנחנו מקבלים בדיוק את מה שרצינו, איננו חווים סיפוק אמיתי, משום שהבעיה אינה במציאות עצמה – אלא בחוסר שביעות הרצון הקיומי שלנו.

תודעת שפע היא היכולת לראות ולהעריך את מה שכבר קיים. היא ההבנה שהשפע אינו תלוי בכמות הכסף שבבנק, במספר החברים או בהצלחות חיצוניות, אלא במצב התודעתי שלנו. כשאדם מחובר לשפע, הוא מזהה את האהבה שנמצאת מסביבו – בחיבוק מחבר, בטבע שמקיף אותו, בשפע של אוויר שהוא נושם. הוא יכול לראות את ההזדמנויות במקום את החסמים, את הטוב במקום את החוסר.

שפע אינו רק דבר חומרי, שפע הוא ביטוי של אהבה. כשהחיים דואגים לכל צרכינו או כשאנחנו חולקים עם אחרים באהבה ממה שיש לנו. הוא נמצא כל הזמן סביבנו, והשאלה האמיתית היא האם אנחנו פתוחים לקלוט אותו. כשאנו פועלים מתוך תחושת מלאות, אנו מפסיקים לחפש אישורים חיצוניים לכך שאנו מספיקים. אנו מתחילים לתת באהבה, ליצור מתוך תשוקה אמיתית, ולחיות מתוך רוגע וביטחון.

חוק המשיכה או מגנוט - לא בדיוק מה שחשבתם

ישנן גישות שונות שמדברות על תודעת שפע שמציעות הסברים כמו "חוק המשיכה" ומלמדות כלים של "מגנוט". הרעיון המרכזי הוא שאנו מושכים אלינו את מה שנמצא בתודעה שלנו, ולכן אם לדוגמה נדמיין מיליון דולר, הם ימצאו את דרכם אל חשבון הבנק שלנו, ואם נדמיין את אהוב ליבנו, הוא יופיע בפתח דלתנו.

חוק המשיכה הוא חוק טבעי, ומגנוט זה מצב תודעתי, אלא שההבנה והיישום שלהם היא לעיתים קרובות שטחיים ואף מוטעים.

כאשר אדם מנסה "למשוך" משהו באופן אקטיבי, זו לרוב פעולה שנובעת מתוך חוויה של חוסר בדבר עצמו שהוא מבקש למשוך לחייו. למעשה, מה שבאמת חסר במקרים רבים זו האמונה שהוא ראוי, ושמה שליבו מבקש יכול להגיע אליו באופן טבעי. לדוגמה, אם אדם מרגיש צורך למשוך תשומת לב, ייתכן שזה נובע מתחושה פנימית שהוא אינו ראוי לה מלכתחילה. אם הוא מנסה למגנט אהבה, קיים סיכוי רב שחוויית ההזדקקות שלו נובעת מחוסר ומבדידות, ואם הוא ממגנט כסף, יתכן שהחסר האמיתי הוא דווקא בתחושת הביטחון או החופש שהכסף מסמל עבורו. ז

כאשר אנו עסוקים בניסיון "למשוך" או "למגנט" דברים אל חיינו, איננו מחוברים באמת לאמונה הפנימית שהשפע קיים כאן עבורנו. נדמה לנו שעלינו להתאמץ או "לעבוד על התודעה" כדי להשיג אותו, אך למעשה, המאמץ עצמו נובע מתוך חוויית החוסר הפנימית.

חוסר זו חוויית קיום בסיסית. אם נתבונן לעומק, נראה שהמציאות פועלת על פי חוק פשוט: לכל חוסר יש מענה. אחת הדוגמאות המופלאות לכך היא הקשר הטבעי שבין אם לתינוקה. ברגע שהתינוק זקוק למזון – גופה של האם מתחיל לייצר ולשחרר חלב באופן טבעי. כלומר, ברגע שמופיע צורך – יש משהו שמסוגל למלא אותו. וזה בדיוק המצב גם בחיינו: כאשר מתעורר בנו חוסר אמיתי – קיים מענה שיכול למלא אותו. אין צורך למשוך או למגנט אותו בכוח – אלא פשוט להיות פתוחים אליו ולתת לו להופיע בחיינו. (כמובן, ייתכנו מצבים בהם התהליך משתבש מסיבות שונות, אך זהו נושא למאמר נפרד).

הבודהה תיאר זאת בצורה יפה באחת הסוטרות, כאשר דיבר על פירות התרגול המדיטטיבי וההליכה בדרך הרוחנית. הוא תיאר מצב שבו אדם (או נזיר) שמתמיד בתרגול הרוחני נהיה שליו, בטוח, נינוח וממוקד יותר. הוא שלם עם עצמו ובעל יחס חם ואוהב לכל הבריות, וכך באופן טבעי, הוא הופך לאהוב יותר על סביבתו, מבלי שניסה "למשוך" אהבה או יחס חיובי באופן יזום. הוא פשוט אינו זקוק לאישורים חיצוניים כדי להרגיש שלם, וכך האנרגיה שלו הופכת להיות נינוחה, נעימה ומושכת מטבעה. מעבר לכך, מכיוון שתודעתו שרויה באהבה ומעשיו מלאי אהבה – אהבה חוזרת אליו מאליה.

כך למעשה נזירים מתמקדים בעבודתם הרוחנית הפנימית, בעוד בני הכפר דואגים לכל צורכיהם הפיזיים. זהו ביטוי של איזון מושלם: אלה מקבלים תמיכה חומרית, ואלה מעניקים תמיכה רוחנית – כך שדבר לא חסר.

4 צעדים בדרך לריפוי תודעת השפע

המעבר מתודעת חוסר לתודעת שפע דורש שינוי תודעתי: שינוי המיקוד ממה שחסר למה שיש, חקירת מקורות החוסר, ריפוי הנתינה והקבלה.

1. להכיר בשפע הקיים ולהודות עליו

השלב הראשון הוא להכיר בשפע שכבר נמצא בחיינו ולהודות עליו. כשאנחנו עוצרים לרגע ומודעים לדברים שיש לנו – כגון בריאות, קשרים, יכולות, זמן פנוי או מזון – אנחנו פותחים את הלב לקבל את השפע שבאמת נמצא סביבנו. הכרת תודה אמיתית ממקדת אותנו במה שיש, ולא במה שחסר. הכרת תודה לא רק מחזקת את השפע, אלא גם מאפשרת לו להתפשט ולהתרבות.

תרגול: הקדישו זמן כל יום לחשוב על שלושה דברים שאתם מודים עליהם – גם הדברים הקטנים ביותר.שימו לב שזו אינה הופכת להיות מטלה טכנית של רשימת מכולת, אלא תרגול רוחני ורגשי עמוק, בו אתם מכירים בטוב בחייכם - עוצרים רגע לחוות אותו - ומכירים תודה מכל הלב.

2. להכיר בחוסר שקיים ולחקור אותו

לאחר ההתמקדות בשפע, חשוב גם להכיר בחוסר הקיים – בין אם זה חוסר כספי, חוסר בהרגשה של שייכות או חוסר בבריאות. חוסר במובן הבריא שלו - מושך אותנו באופן טבעי לעשות פעולות של הבראה ורווחה. הכרה בחוסר אין משמעה להזדהות איתו ולהיתקע בו . זהו שלב של פתיחות אמיתית, שבו אנו שואלים את עצמנו: מה עומד מאחורי החוסר הזה? האם יש בתוכו קריאה להתפתחות אישית או שינוי תודעתי? ההבנה של החוסר מאפשרת לנו לחקור את שורשיו ולהבין איך אפשר להתפתח ולהגיב אליו בדרך חיובית.

תרגול: עצרו רגע עם חוויית החוסר בישיבת מדיטציה או כתיבה זורמת ונסו להבין מה עומד מאחוריהם. תארו את חוויית החוסר ובדקו: מה חסר לכם? מדוע הוא חסר? מה האמונה המגבילה שמנהלת אותו? והאם החוסר קשור לפחד או להזדקקות? - הבנת מקור החוסר תסייע לכם להתחיל לרפא אותו.

3. להיפתח לנתינה מהשפע שלנו

נתינה היא שיתוף השפע שלנו עם אחרים. נתינה איננה חייבת להיות כלכלית או חומרית; היא יכולה להיות נתינה של זמן, תשומת לב, עזרה או תמיכה. הנתינה לא רק מועילה לאחרים, אלא גם מרפאת את הלב שלנו ומחזקת את תחושת השפע הקיים בתוכנו. ככל שניתן יותר, כך השפע באופן טבעי יגדל בחיינו.

תרגול: הקדישו זמן כל שבוע לעשיית טוב למישהו אחר – אם זה עזרה, אוזן קשבת או תרומה. שימו לב לרגשות או מחשבות שמכווצים אתכם ומצמצמים את ליבכם וחקרו אותם. ושימו לב לתחושת ההתרחבות והשמחה שמתהוות בתוככם מעצם ההענקה - ותאפשרו לה לגדול.

4. להיפתח לקבלה של השפע

לעיתים אנו סגורים לקבל שפע, בין אם מדובר באהבה, תמיכה או הצלחה. זה יכול לנבוע מפחד פנימי מתוצאות הקבלה או מתחושה ש"לא מגיע לנו". ואם נשים לב נגלה שגם תחושה של "מגיע לנו" יוצרת הרחקה של השפע מאיתנו, כי זו אינה קבלה אלא לקיחה. כדי להיפתח לשפע יש להיפתח לקבלה שיש בה ענווה אך היא אינה מצטנעת – לא רק מבחוץ (כסף, אהבה, הצלחה), אלא גם בתוכנו, כאנרגיה פנימית. קבלה מלאה של השפע מעצימה אותנו ומביאה לתחושת רווחה ושלמות. כשאנחנו מקבלים את השפע בתודעה פתוחה, אנחנו מרגישים את הזרימה שלו והוא הופך להיות חלק מהווייתנו, וכך החיים הופכים להיות מלאים ועשירים יותר.

תרגול: תרגלו קבלה – למשל, קבלו מחמאה או עזרה ממישהו ללא התנגדות פנימית. תלמדו לומר "כן" למה שניתן לכם וראו בו מתנה. ותאמרו "תודה" בענווה ובהכרה בטוב שיש במתנות שאתם מקבלים. כאשר אנו מסכימים לקבל את כל טוב, אנו פותחים את הדרך לשפע במלואו.

לסיכום - לאמץ את הזרימה הטבעית של השפע

השפע אינו דבר שיש לרדוף אחריו או למשוך אותו. הוא נמצא בתוכנו ומסביבנו. כשאנו רואים את מה שיש פה בשפע - אנו מסיטים את המיקוד ממה שחסר למה שנמצא, היכולת להעריך את הדברים הקטנים והכרת תודה מחזקים ראיית הטוב שלנו. בנוסף, חקירת המניעים העמוקים ושינוי אמונות מגבילות מסייעים להבין את מה שמסתיר מאיתנו ולא מאפשר לנו לחוות את השפע. גם היכולת לתת בשמחה, באהבה וללא פחד, והיכולת לקבל בפתיחות ולא מתוך חוסר והזדקקות מחזקים את הקשרים שלנו ומעשירים אותם. כל אלה הם חלק מהתהליך שמוביל אותנו לחיים עשירים ומספקים יותר.

כאשר נפסיק לרדוף אחרי השפע ונסכים להיפתח אליו - נגלה שהוא נמצא כאן תמיד בשבילנו והוא קיים לא רק מחוצה לנו, אלא גם בתוכנו.

הלוואי ונחווה את החיבוק האוהב של החיים, נראה את כל הטוב שניתן לנו ונחיה בשפע גדול.