על שחרור ושליטה

רוב חיינו מתנהלים על הציר שבין שליטה לשחרור. לעיתים אנו אוחזים חזק מדי, ולעיתים מרפים עד כדי אובדן כיוון. אנחנו נעים בין הרצון לנהל את המציאות, לבין הכמיהה לשחרר ולהניח לדברים להיות כפי שהם.

אך אולי השאלה איננה האם לשלוט או לשחרר, אלא מאיזה מקום פנימי זה נעשה: האם מה שמפעיל אותנו הוא דחפים ופחדים או חיבור לערכים עמוקים ולרצון הטוב.

בין אחיזה להרפיה – מציאת האיזון במציאות דואלית

שליטה ושחרור נתפסים לעיתים כשני כוחות מנוגדים: האחד מכווץ, השני מרפה; האחד מפעיל כוח, האחר מוותר, אך התבוננות מעמיקה מגלה כי אין מדובר בניגודים, אלא בשני כוחות שיכולים להשלים זה את זה. יש שחרור שאינו אלא בריחה מאחריות, ויש שליטה שמקורה בפחד. ומנגד – יש שליטה שמאפשרת שחרור, ויש שחרור שמתאפשר רק מתוך שליטה בריאה.

כדי לחוות שחרור אמיתי, איננו נדרשים להרפות מהכול, אלא ללמוד להבחין: במה נכון לשלוט – ובמה ראוי לשחרר.

שלושה מצבים פנימיים ביחס לשליטה

את יחסנו לשליטה ניתן להבין דרך שלושה מצבים תודעתיים מרכזיים, שכולנו נעים ביניהם במינונים שונים:

עודף שליטה – היאחזות מתוך פחד

עודף שליטה הוא מצב המאופיין בדריכות ובמתח פנימי גבוה. הוא מנוהל על ידי האמונה ש"אם לא אחזיק – הדברים יתפרקו", ולכן הוא דורש השקעת אנרגיה גדולה.  

השליטה מתבטאת בהיבטים רבים בחיים, כמו הניסיון לשלוט בלוח הזמנים, בילדים, במערכות יחסים, או ברגשות שלנו.

עודף שליטה מונע מחוויה של חוסר ביטחון ומפחד. הניסיון לשלוט מנסה להשיג רגיעה, אך בפועל קורה ההפך: ככל שאנו נאחזים יותר – כך רמת החרדה גוברת, משום שאין באמת אפשרות להרפות.

אובדן שליטה – היסחפות נטולת בחירה

במצב זה אנו לא מנהלים את חיינו, אלא נשלטים על ידי דחפים, רגשות ומחשבות.זה מתבטא בסערה פנימית, אימפולסיביות, התפרצות במילים או במעשים, או לחילופין נסיגה פנימה והסתגרות, המנתקות אותנו מהקשר החי עם רגשותינו וצרכינו.  

זהו מצב של היסחפות רגשית, שבו אין מרווח בין הדחף לפעולה, ואין עצירה שמאפשרת התבוננות ובחירה.

שליטה בריאה ומאוזנת – עמידה פנימית

זהו מצב שבו השליטה אינה נובעת מפחד ומהתנגדות, אלא מתוך אהבה, רצון עמוק, ערכים ומשמעות .שליטה זו אינה מבקשת לנהל את המציאות, אלא ליצור בהירות פנימית: מה נמצא בשליטתי ובאחריותי, ומה אינו שלי ולא בשליטתי.

כאן מופיעה היכולת לעצור, להרגיש, לבחור – ולפעול באופן מיטיב גם כשהמציאות אינה נוחה או צפויה.

המניע שמאחורי הפעולה

ההבדל בין שליטה בריאה לשליטה לא־בריאה אינו טמון בעוצמת השליטה, אלא בכוונה שממנה היא נובעת ובאופן שבו היא מופעלת.

אחיזה מול החזקה

שליטה לא־בריאה דומה לאגרוף קפוץ – ניסיון לאחוז בכוח, מתוך פחד לאבד. יש מחשבה שאם נשחרר – הדברים ייעלמו או יתפרקו.

שליטה בריאה דומה לידיים פתוחות – הדברים מונחים בעדינות על כף היד. יש החזקה עדינה, אך אין היאחזות.

תוצאות מול פעולות

שליטה לא־בריאה מתמקדת בתוצאה: איך הדברים צריכים להיראות, לקרות, להסתדר. למשל, הרצון שאדם אחר יתנהג בדרך מסוימת, או שתהליך יסתיים בדיוק כפי שתכננו – גם במחיר של מתח, לחץ או ויתור על הקשבה פנימית.

שליטה בריאה מתמקדת בפעולה: איך לפעול באופן המיטיב ביותר שניתן ברגע הזה, מתוך הערכים וכוונת הלב, תוך הבנה שהתוצאה הסופית אינה בידינו. הפעולה נעשית מתוך רצון טוב ומחויבות פנימית למה ולמי שחשוב לנו, ללא היאחזות בתוצאה מסוימת.

הפרדוקס הרוחני: שליטה שמובילה לשחרור

הדרך הרוחנית אינה מבקשת שנשלוט יותר - וגם לא שנרפה מהכול.

היא מזמינה אותנו להבחין:

מה אינו בשליטתי, ואינו שלי לשלוט בו – ואת זה נרצה לשחרר.

ומה שלי ובאחריותי – ושם נדרשת בהירות, שליטה פנימית ומשמעת עצמית.

שליטה עצמית כנתיב לחופש

שליטה אמיתית אינה מופנית כלפי חוץ – כלפי אנשים אחרים או סיטואציות – אלא כלפי פנים. ניסיון לשלוט באחרים דורש מאמץ והפעלת כח ומייצר התנגדות, בדומה למלך המנסה לכפות את רצונו על נתיניו.  

לעומת זאת, אדם המפתח סמכות פנימית ופועל בהלימה לערכיו, הופך למנהיג שמעורר באחרים השראה ורצון ללכת אחריו .

כאשר אנו משחררים את הניסיון לשלוט במצב או ברצונם של אחרים, אנו מתפנים לקחת אחריות על חיינו ולפעול מתוך שחשוב לנו.

סיכום והמלצות יישומיות

כדי לחיות חיים משוחררים יותר, עלינו לתרגל את היכולת לשחרר את ההיאחזות בכל מה שאינו בשליטתנו, ולטפח שליטה בריאה במה שנמצא באחריותנו.

השאלות שיכולות ללוות אותנו בדרך:

• באילו מקומות בחיי אני פועל מתוך עודף שליטה שמונע מדחפים או פחדים?

  
  

• באילו מקומות בחיי אני משחרר לא מתוך חופש אלא מתוך הימנעות וויתור?

  
  

• כיצד תיראה הפעולה שלי אם תנבע מתוך אהבה ורצון טוב, ולא מתוך חובה או פחד?

• 
  

בסופו של דבר, השחרור מהאחיזה הנשלטת על ידי פחד מאפשר לנו לפתח שליטה בריאה על מה שבאמת חשוב לנו – ולפעול מתוך חופש פנימי ובהלימה עמוקה למי שאנחנו.

הלוואי שנמצא את האיזון בין שליטה לשחרור ונלמד לבטא את עצמנו ללא פחד ובמלוא העוצמה.