למצוא את הקול הפנימי - להקשיב לקול של האמת

מציאת הקול הפנימי היא עבודה עדינה שעוברת דרך ניקוי הרעשים שמכסים ומפריעים לנו לשמוע את אותו קול שקט, עדין ומדויק, המגיע ממעמקי הלב ומעומק הנשמה. זהו קול שאינו עטוף במסכות, בהגנות או באגו; קול שיש בו אמת פשוטה וישירה, ביטוי אותנטי של מי שאנחנו באמת.

מהו הקול הפנימי?

הקול הפנימי אינו מחשבה חולפת או רגש זמני. הוא אינו דיבור שמושפע מהסחות, מהרגלים או מהתניות. זהו הדהוד פנימי עמוק, שמחובר לאמת שלנו: למה שנכון עבורנו, למה שמיטיב איתנו ולמה שמחיה אותנו.

כדי לשמוע אותו – עלינו ללמוד להקשיב.

הקשבה עמוקה: מעבר לרעשים

הקשבה עמוקה אינה רק הקשבה למה שנמצא על פני השטח. היא היכולת להקשיב למה שמתרחש מאחורי המחשבות, הרגשות, התחושות והתפיסות. רובנו חווים רעשים פנימיים שלעיתים מתגברים על הקולות העדינים, מכסים ומטשטשים אותם, עד שאנו מאבדים את הקשר איתם. יש בתוכנו רעשים שונים:

• רעשים חיצוניים – דרישות, ציפיות, נורמות, תפקידים.

• רעשים פנימיים – פחדים, אמונות מגבילות, ביקורת עצמית, דפוסים ישנים.

במשך השנים למדנו להיות מי שאנחנו "אמורים" להיות במקום מי שאנחנו באמת. בנינו לעצמנו דמות, תדמית, זהות שאינה בהכרח נאמנה למהות הפנימית שלנו, וכך התרחקנו מעצמנו ואיבדנו את היכולת לשמוע את עצמנו באמת.

ריכוז ותובנה – שתי מיומנויות יסוד

כדי להגיע אל הקול הפנימי, עלינו לטפח שתי מיומנויות:

1. ריכוז פנימי -  לעצור, להתכנס, לפנות מקום לשקט.

   
   

2. התבוננות ותובנה -  לבדוק בכנות: האם מה שאני שומעת עכשיו הוא קול אמיתי או קול שמושפע מציפיות, מפחדים או מהרגלים?

   
   

אנחנו לא מחפשים קול "נכון" מבחינה לוגית, אלא קול אמיתי שמסונכרן עם מי שאנחנו, ומרגיש לנו נכון בכל הווייתנו. זהו קול נטול סתירות וקונפליקטים שמבטא את האמת הפנימית בתוכנו.

איך אנחנו מתרחקים מהאמת?

יש דפוסים אנושיים שמרחיקים אותנו מהקול הפנימי. לרוב הם אינם מכוונים, אלא תוצאה של חוסר מודעות, חוסר תשומת לב או חוסר הבנה. אנחנו מספרים לעצמנו ולאחרים "שקרים" קטנים שגורמים לנו להרגיש קל יותר עם האמת הלא נעימה, אבל באותו הזמן אנחנו מסתירים מעצמנו את האמת העמוקה, שמאחורי אי הנעימות של האגו. ניגע במספרים דרכים בהם אנו "משקרים" לעצמנו ומתרחקים מהאמת שמגלה לנו מי שאנחנו :

ביקורת

כשיש לי ביקורת על מישהו אחר, מתחת לביקורת מסתתרת לעיתים אמת עמוקה יותר: כאב, פחד או רצון. כאשר אנו מדברים רק את הביקורת – איננו מדברים את האמת שבפנים. אנחנו לא נוגעים ברצון או בכאב העמוקים שלנו ומפזרים החוצה את האנרגיה שלנו, במקום להיות קשובים באמת למה שנוגע בנו.

תלונות

תלונה מעבירה את האחריות החוצה. כשאנו מחפשים "אשמים" או "אחראים" חיצוניים למצבנו. התלונה יכולה להסתיר חוסר אונים, פחד מכישלון או צורך בתמיכה. ברגע שהתלונה יוצאת – האמת הפנימית מסתתרת. במקום למצוא את הקול העדין בתוכנו שמניע אותנו למצוא את מה שנכון לנו - אנחנו מוותרים על הכח שלנו ומאבדים את הקשר עם עצמנו.

הצדקות ותירוצים

כאשר אנחנו מצטדקים, אנחנו למעשה מסתתרים. במקום לומר: "זה מה שעשיתי, ואני לוקחת אחריות" - אנחנו מגנים על דימוי, על האגו, על הפחד. לדוגמה: כשאדם אומר שהוא עסוק מדי, כדי לא להתמודד עם משהו אחר. הוא מכסה על הפחד או על חוסר היכולת שלו, במקום להתאמת (מלשון אמת) איתה.

חיפוש אישורים והשוואה לאחרים

כשאדם מחפש אחרי אישורים חיצוניים באופן טבעי הוא מתרחק מעצמנו ומהקול הפנימי שאומר לו מה נכון לו ומה לא. גם כשאדם משווה את עצמו לאחרים ושואף להיות כמו – הוא מסית את עצמו מהדרך הייחודית לו. שהרי אין דרך של אחד דומה לזו של האחר.

הפחתת ערך עצמי

יש שלושה שקרים שאדם מספר לעצמו שמורידים את תחושת הערך העצמי שלו:

• "אני לא מספיק טוב/ה"

זה אינו קול פנימי – זו מחשבה שלמדנו. האמת הפנימית לעולם אינה אומרת "את/ה לא שווה". היא אומרת: "את/ה יצירה חד-פעמית. לכי אחרי מה שאת".

• "אני לא יכול/ה"

אנחנו מספרים לעצמנו שאיננו מסוגלים, אבל מאחורי זה עומדים פחד מכאב, מכישלון או מכאב ישן. הקול הפנימי דווקא אומר: "קדימה. תנסי. תגדלי".

• "אני לא ראוי/ה"

גם זה שקר שכיח שמרחיק אותנו מהאמת. כאשר אדם מאמין שאינו ראויה לאהבה או הצלחה – הוא משתבלל ומפסיק לבחור בחיים כפי שהלב שלו רוצה לחיות אותם. אם נתבונן נראה את האמת: "אנחנו ראויים לכל הטוב שבעולם". 

הקול הפנימי כמצפן

כשאנחנו מקשיבים לקולות החיצוניים או למחשבות השווא בתוכנו, אנחנו מאבדים קשר עם הקול הפנימי שמהווה מצפן פנימי, שמצביע על כיוון הנכון עבורנו ומזמין אותנו לתנועה קדימה.

זה קול שאינו נשמע רק בראש, אלא נחווה דרך הלב והגוף. במקרים רבים הרגשות ותחושות הגוף יודעים לזהות אמת טוב יותר מהראש. אנחנו יכולים להרגיש בתוכנו ברמת החוויה – כזו שפותחת אותנו ומרגישה לנו נכון מבפנים:  האם זה מרגיש מדויק?האם זה קרוב למי שאני?האם זה מחבר אותי לחיים?

הבחירה בדרך שלנו

פעמים רבות אנו פועלים מתוך מה שהחברה מספרת לנו ש"נכון" : איך להתלבש, במה לעבוד, מה כדאי לעשות ואיך נכון להיות, אבל הקול הפנימי אומר לנו משהו אחר – משהו שקט, עדין, אישי, אינטימי ומדויק יותר.

אם אני אוהבת לשיר – זו אמת.אם אני אוהבת ללמד – זו אמת.אם אני נמשכת לריפוי – זו אמת.

האמת הזו אינה תלויה בדעות של אחרים. היא פשוט האמת שלי אודות עצמי והיא מה שרוצה להתבטא דרכי ובעצם ביטויו היא מחזקת את אנרגיית החיים בתוכי ומסביבי.

כאשר אדם פועל מתוך אמת פנימית, היא נעשית מקור כוח, יצירתיות וברכה.

איך אנחנו מתחילים לשמוע את האמת הפנימית :

1. שמים לב לרגעים לא פשוטים – ושואלים מה באמת קשה לי?

   
   

2. שמים לב לרגעים טובים – ושואלים מה באמת מיטיב איתי?

   
   

3. בודקים: האם זה מרגיש מדוייק או שזה מרגיש "ליד"?

   
   

4. מתרגלים כנות פנימית לא שיפוטית – ושואלים: האם זו אמת שלי?

   או שאולי זה הקול של הגאווה, הקנאה, ההזדקקות או הפחד או ואני בעצם משקרת לעצמי?

   
   

5. מפנים מקום לשקט – כדי שהקול העדין יוכל לעלות – ומקשיבים בלי להגיב.

   
   

ואז אנחנו כמו נגן שמכוון כלי נגינה לומדים לכוון את עצמנו אל התו המדויק – התו של האמת הפנימית.

לסיכום

מציאת הקול הפנימי אינה תהליך חד-פעמי, אלא מסע חיים.

זהו מסע שמבקש: שקט ← הקשבה ← כנות ← אומץ ← פעולה. 

כשאנחנו מפסיקים להקשיב לחוסר האמת, לאי הדיוקים ולשקרים הפנימיים ומתחילים להקשיב לאמת – משהו בתוכנו נפתח. אנחנו מתקרבים לעצמנו, וכתוצאה מכך – מתקרבים גם לעולם.

הקול הפנימי הוא בית. וכשאנחנו שומעים אותו, אנחנו סוף סוף חוזרים הביתה.

...

מי יתן ונקשיב לעומק ונשמע את הקול הפנימי המעודן שבנו, והלוואי שנמצא בתוכנו את האומץ לפעול לאור האמת הפנימית שלנו.