כמה מתוק הוא
- זהר פז

- 20 במרץ
- זמן קריאה 1 דקות
סיפור זן

יום אחד הלך אדם בשדה כשלפתע הבחין בנמר שרודף אחריו. הוא החל לרוץ בכל כוחו עד שהגיע לשפת צוק.
בלית ברירה הוא אחז בשורשים של צמח מטפס שהיה תלוי מעל התהום וירד מעט במורד הצוק. מעליו עמד הנמר והביט בו, וכשהביט מטה ראה נמר נוסף מחכה בתחתית הצוק.
בעודו תלוי שם, הבחין בשני עכברים – אחד לבן ואחד שחור – מכרסמים את הגבעול הדק שעליו הוא תלוי.
ממש באותו רגע הוא הבחין בסמוך אליו בפרי יער אדום עסיסי ובשל על הענף.
הוא הושיט את ידו אליו, קטף את הפרי, טעם ממנו ואמר: “כמה מתוק”.
...
הנמשל :
הסיפור מציג רגע קיצוני: האדם לכוד בין סכנות מכל הצדדים. מעליו נמר, מתחתיו נמר נוסף, ושני עכברים מכרסמים את הצמח שעליו הוא תלוי. במילים אחרות – אין מוצא בטוח.
אבל בתוך המצב הזה הוא מבחין בפרי יער קטן. במקום לשקוע בפחד, במאבק או בייאוש, הוא שם לב למה שנמצא ממש לידו. הוא קוטף את הפרי, טועם אותו, ונהנה מהמתיקות.
המסר של הסיפור אינו התעלמות מהמציאות. הנמרים עדיין שם, והעכברים עדיין מכרסמים.
החיים אכן שבריריים, לא צפויים ולעיתים מאיימים. אבל גם בתוך המציאות הזאת קיימים רגעים מתוקים.
הנמשל הוא שהאדם יכול לחיות בשתי דרכים שונות:
או להיות לכוד בפחדים, בדאגות לעתיד ובמחשבות על מה שיקרה, או להיות נוכח באופן מלא ברגע הזה.
פרי היער מייצג את הרגע הזה – רגע קטן של חיים.
כאשר התודעה נוכחת באופן מלא, היא מסוגלת להבחין גם בטוב שקיים ברגע הזה - במתיקות שבתוך חוסר הוודאות. ובמקום לברוח מהחיים – פשוט ליהנות מטעם החיים.
ימים שקטים לכולם




תגובות