יצירתיות כדרך חיים

יצירתיות אינה רק ביטוי אומנותי, אלא תנועה תודעתית טבעית של אנרגיית החיים שנובעת מבפנים וזורמת החוצה. היא כוח פנימי שמניע אותנו ליזום, לחדש, לברוא ולנוע קדימה עם החיים — גם כשהדרך אינה ברורה.

טיפוח קשב עמוק ושחרור מתבניות מנטליות ורגשיות מאפשרים את החופש לחשוב באופן יצירתי, לפתור בעיות ולהמציא את עצמנו מחדש. חיזוק החשיבה היצירתית מאפשר לנו לזרום עם החיים, לפתח אמון ביכולת שלנו להתמודד עם כל מצב, לצאת מבורות ולבנות מגדלים — דרכנו. זו איכות שמרחיבה את המבט שלנו, פותחת אפשרויות חדשות ומאפשרת להגיב לתנודות החיים באופן שמייצר צמיחה פנימית ואמיתית.

יצירתיות היא דחף טבעי

יצירתיות מתעוררת מול יופי או אתגר, ומופיעה כדחף פנימי לבטא, לפתור, לחדש ולבנות — כדי לשפר ולשכלל את המציאות בה אנו חיים. חשיבה יצירתית אינה שמורה לגאונים או לרגעי הארה נדירים, אלא נמצאת אצל כל אדם שמטפח את אומנותו, מעמיק ברזי המקצוע או מפתח מומחיות לאורך זמן.

כאשר אנו מדברים על יצירתיות רבים מאיתנו חושבים מיד על אומנות, אך יצירתיות איננה רק ביטוי אומנותי — היא נביעה פנימית של חיים, כוח קיומי שמזמין אותנו לראות את המציאות מחדש, למצוא פתרונות ולהגיב לתנועה המתמדת של החיים.

יצירתיות קיימת בכולנו

הדחף ליצור, לשפר, להמציא ולבנות — אינו שייך רק לאמנים או לגאונים. הוא קיים בכולנו. הנטייה לחשוב ש"אני לא יצירתי/ת" נובעת לרוב מאמונה מגבילה: שיצירתיות היא תכונה נדירה, או מתנת שמיים שניתנת למעטים, אך למעשה, יצירתיות היא תנועה טבעית של התודעה. השאלה היחידה היא עד כמה אנחנו נפתחים אליה ופותחים לה את השער. כאשר השער סגור — בגלל פחד, חוסר ביטחון או ביקורת עצמית — הנביעה הזאת נחלשת, וכשאנו נותנים אמון בחיים וביכולת שלנו לפגוש את המציאות, היכולת היצירתיות משתחררת ומתרחבת.

הבסיס ליצירתיות: חופש המחשבה

לעיתים יצירתיות מופיעה כהברקה רגעית, רגע של "אה-הא", אך לרוב היא נשענת על ידע ומיומנות שנבנו לאורך זמן. ככל שאנו מעמיקים בתחום מסוים — כך מרחב האפשרויות שלנו גדל.

כך, אינסטלטור שמכיר היטב את מערכת הצינורות יכול למצוא פתרון מבריק לבעיה שנראית לאחרים תקועה. ידע אינו מחליף יצירתיות — אבל הוא מרחיב מאוד את מרחב המשחק שלה. דוגמה מופלאה ניתן לראות בסרט המבוסס על סיפור אמיתי "הנער שרתם את הרוח": נער ממלאווי בנה טורבינת רוח מחלקי אופניים ישנים ויצר מערכת שאפשרה להזרים מים אל גידולי השדה של הכפר, וכך הציל את אנשי הכפר מרעב בשנת בצורת. הרעיון לא נולד "משום מקום" אלא מהצטלבות של מצוקה הדורשת פתרון, ידע מסויים שנחשף אליו בלימודיו ודרך חוויות החיים ותודעה פתוחה שהצליחה לחבר בין השניים. כך עובדת חשיבה יצירתית: היא מחברת חלקים ממקומות שונים — ובמפגש ביניהם נולדת המצאה.

כשצורך הופך למנוע או למחסום

אומרים "הצורך הוא אבי ההמצאה" — ולרוב זה נכון. מצוקה דוחפת אותנו לחשוב אחרת. אבל לעיתים, דווקא כשהצורך גדול מאוד — משהו קופא בתוכנו, והתודעה ננעלת.

כשהצורך לבטא עמוק מאוד — אנו עלולים להשתתק. כשהבעיה מאיימת — הדאגה מערפלת את החשיבה.

הלחץ יכול להיות כוח מניע או כוח משתק. יהלומים נוצרים בלחץ אדיר — אך זכוכית נשברת ממנו. כך גם אנחנו: אם יש בנו יציבות פנימית, אמון ואומץ להתנסות - הלחץ יכול לדחוף אותנו קדימה ולהפוך לכח מצמיח, ואם אין בתוכנו בסיס — הוא יכול לרסק.

היכולת היצירתית זקוקה למרחב פנימי פתוח. הפחד, הדאגה והמתח הם כמו עננים שמסתירים את השמש — והתרגול שלנו הוא ללמוד לפזר את העננים.

שחרור עודף מחשבות: תנאי לפתיחת מרחב היצירה

המחשבות מופיעות מהלא־מודע אינן נשלטות, אבל אנחנו יכולים לחקור אותן. סקרנות היא איכות בסיסית בתרגול המיינדפולנס שמאפשרת לנו לגלות מה מכווץ אותנו. כשאנחנו עוצרים רגע ושואלים:

• מה מפחיד אותי כאן?

• איזו אמונה חוסמת אותי?
  

אנחנו מתחילים לראות מה אמת ומה אשליית הפחד. וכשהמסך מתפוגג - התודעה נפתחת מחדש לאפשרויות שבפניה.

אובדן, כישלון ומשבר - קרקע לצמיחה יצירתית

מצבי קצה יכולים לדחוף אותנו קדימה. גם אם ברגע הראשון נדמה שהכל קורס ומתפרק סביבנו. דווקא הפירוק הוא הזדמנות לבניה מחדש. פגשתי לא פעם אנשים שאיבדו הכול — כסף, בריאות, ביטחון. ברגע הראשון נדמה שאין מוצא, אבל כשהרעש הפנימי מתעמעם, כשאדם מפסיק להיאבק, נפתח מרחב תודעתי שקט ומשהו חדש יכול להופיע.

כשספה נשברת — רק אז אנחנו נדרשים לחשוב על תיקון, על החלפה, על שיפור, כך גם בנפש: הקריסה מאירה אפשרות שלא ראינו קודם.

לעיתים, במקום להיפתח לחדש, אנו פונים אוטומטית לפתרונות ישנים, מוכרים — גם אם הם אלה שהביאו אותנו למשבר. החשיבה ההישרדותית סוגרת את השער ליצירתיות.התרגול שלנו הוא לעצור, לפנות מקום בתודעה, ולשאול:

• מה באמת חסר לי?

• מה אני מבקש/ת ליצור עכשיו?

יצירתיות דורשת מאיתנו מידה של אמון ואומץ:

אמון בכוחות שלנו, גם אלו שעדיין לא גילינו.

אמון בדרך, גם כשהיא לא ברורה.

אמון בכך שיש פתרון — גם אם לא הפתרון שהמיינד שלנו רוצה.

ואת האומץ להתנסות במשהו חדש ולא מוכר, ללא ידיעה אם זה יצליח. וגם אם המציאות לא ניתנת לשינוי, תמיד נוכל ליצור חיים מלאים יותר בתוך מה שיש.

מיינדפולנס כקרקע ליצירתיות

כאן בדיוק מצטלבות המיומנויות של תרגול המיינדפולנס עם היצירתיות. יצר הסקרנות והחקרנות שמלווה את ההתבוננות והאמון והבטחון שאנו לומדים לתת בחיים.

5 טיפים ברוח המיינפולנס לביסוס המרחב החופשי והיצירתי של תודעה:

• לראות את הפלא – לראות את הטוב שיש בכל התנסות

• להיפתח לחוויה – ולא לפחד להתנסות

• לתת אמון בכח היצירתי המחייה – ולתת לו להתהוות

• ליהנות מהתהליך היצירתי – כי זה נותן כוחות

• למצוא מקורות השראה – שיניעו ויחזקו את האנרגיה היצירתית

בהצלחה