​​מכירים את הלופ?​

​​​​
לפעמים הכל נראה "בסדר" -

אתם מתפקדים, מנהלים שגרה,
עומדים במחויבויות,
ומבחוץ הכל נראה מצוין.

אבל בפנים,
ברגעים השקטים של היום,
אתם מרגישים את המרחק:
 

התפקוד על אוטומט:
הימים עוברים מהר,
אתם מסמנים וי על המשימות
אבל בסוף היום נשארת ריקנות.
כאילו אתם צופים בחיים מהצד
במקום לחוות אותם באמת.
 

המגננות הפכו לכלא:
החומות וההגנות שנבנו עם השנים
כדי לא להיפגע, לא להתאכזב
ולא לחוות כאב,
עושות עבודה טובה מדי.
הן שומרות עליכם, אבל גם חוסמות
את החופש, השמחה, התשוקה
ואת היכולת להתרגש באמת.
 

התקיעות השקטה:
משהו בפנים מרגיש סגור וכבד.
אתם מנסים "לחשוב חיובי"
או לאסוף את הכוחות,
אבל מרגישים שאתם מסתובבים
סביב אותם מקומות.

​

והאמת היא,
שאי אפשר לפתור תקיעות רגשית
רק באמצעות המחשבה.

כשהלב נסגר כדי להגן על עצמו,
החיים מאבדים מהצבעוניות שלהם.
הראש מלא רעש ועומס,
הלב מאבד את השמחה והחופש
והגוף מרגיש כבד ומותש.

וכדי להחזיר את האושר, השמחה וההנאה לחיים –
לא צריך לשנות את הנסיבות החיצוניות, אלא רק
לפתוח מחדש את השערים שננעלו.