הכח המרפא של הנוכחות האוהבת

ריפוי הגוף, הלב והתודעה באמצעות נוכחות אוהבת

למדיטציה איכויות נפלאות רבות, החל מהרפיה מלאה, דרך קשב פתוח וכלה בריכוז עמוק. היא מאפשרת לנו למצוא שקט ושלווה, להתחבר לעצמנו ולרגע הזה, לפתוח את הלב ולשחרר את התודעה. תרגול המדיטציה מאפשר לנו לטפח "נוכחות אוהבת" והיא זו שיוצרת מרחב של ריפוי בשלושת הרבדים המרכזיים של ההוויה: הגוף, הלב והתודעה. מאמר זה יסקור כיצד המדיטציה והנוכחות האוהבת תומכת בריפוי של כל אחד מהם.

מדיטציה היא דרך פשוטה וישירה לריפוי לריפוי הגוף, הלב והתודעה, ובפשטות זו טמון כוחה. כשהיא מתורגלת בעקביות, היא מסייעת בהקלה על מתחים, הפחתת כאב וחיזוק החוסן הפיזי והרגשי. ברמה הרגשית, המדיטציה מאפשרת לנו להתחבר לרגשותינו, לשחרר כאבים ישנים ולטפח אהבה וחמלה כלפי עצמנו ואחרים. ברמה התודעתית, היא מביאה בהירות, שקט פנימי וחופש מדפוסים מגבילים. באמצעות תרגול מדיטציה אנו מפתחים נוכחות אוהבת והיא זו שמאפשרת ריפוי עמוק בכל הרבדים.

נוכחות אוהבת היא גישה שמבוססת על קשב מלא לרגע הנוכחי, תוך שמירה על הלב פתוח ורך. זוהי לא רק קשב נטול שיפוט, אלא גם נוכחות שמזמינה חום, חמלה ואהבה כלפי עצמנו, אחרים והחוויות שלנו.  

כאשר אנו נמצאים בנוכחות אוהבת, אנו לא רק מודעים לרגע, אלא גם מקבלים אותו כפי שהוא, בלי להילחם בו או לשפוט אותו, עם תחושת רוך והבנה.דרך תרגול נוכחות אוהבת - קשב פתוח, בלתי שיפוטי, ולב פתוח, רך ואוהב - המדיטציה יוצרת מרחב של ריפוי עמוק ומחברת אותנו למקורות של שלווה, אהבה וחכמה.

ריפוי הגוף

המדיטציה מאפשרת לנו להיות בקשר טוב יותר עם הגוף. כאשר אנו מפנים תשומת לב וקשב לגוף, המפגש איתו הופך קרוב, משמעותי ומלא יותר.   הריפוי מתחיל בנשימה שלוקחת אותנו פנימה אל תוך הגוף ומאפשרת לנו להרגיש אותו טוב יותר מבפנים, מקומות שיש בהם רפיון, נינוחות ועונג לצד מקומות של מתח, כיווץ וכאב. כשאנחנו לא נצמדים לתחושת העונג ולא הודפים את תחושת הכאב, יש אפשרות להעמיק את הקשר עם החוויה הפנימית שלנו.

ריפוי ברמה הפיזית 

השאיפה פנימה מפגישה אותנו עם מתח וכאב שנמצאים בגוף, והנשיפה החוצה מאפשרת לשחרר אותם ולהרפות מהם. עם כל שאיפה הגוף מוזן בחמצן ובאנרגיית חיים רעננה וחדשה, ועם כל נשיפה הגוף מרפה ומשחרר את האנרגיה המיותרת. ההרפיה של הגוף היא הריפוי הראשוני, שמאפשר הקלה, רווחה ונינוחות. הזנת הגוף באנרגית החיים מאפשרת ריפוי עמוק יותר ברמה הפיזית, כאשר התאים בגופנו מקבלים את האנרגיה שהם צריכים ומשחררים את האנרגיה שאינם צריכים.

ריפוי ברמת הקשר שלנו עם הגוף

המפגש עם הכאב מלמד אותנו להכיר אותו טוב יותר. ההתבוננות השקטה מייצרת הבנה לגבי אופיו של הכאב, הסיבות להיווצרותו והתנאים הנדרשים להיעלמותו.

כאשר אנו שמים לב לאופן שבו הגוף שלנו מתקשר איתנו באמצעות כאב, ומקשיבים למה שהוא מספר לנו, ללא מילים, אנחנו יכולים לשמוע מה הוא צריך מאיתנו כדי להרגיש טוב. הכאבים שלנו הם כמו מפה פנימית שחושפת אותנו לסיבות להיווצרות הכאב ולתנאים שמשמרים אותו. מפה זו לוקחת אותנו אל מקור הכאב, שם נמצא גם המפתח לריפויו. באופן הזה מפגש קשוב עם הגוף מאפשר לנו להעמיק את הקשר עם עצמנו ומאפשר ריפוי לגוף ברמה הפיזית לצד ריפוי היחסים שלנו איתו. 

ריפוי הלב

אחת המיומנויות הבסיסיות של המדיטציה היא היכולת להיות בתשומת לב. המשמעות של תשומת לב היא "לשים את הלב" - להיות נוכחים באופן מלא לחוויה של הרגע הזה בנוכחות רכה ואוהבת של הלב. כלומר, להיות בחוויה בלב פתוח ונטול מגננות, ולפגוש אותה ברכות, בקבלה, בחמלה ובהכלה. היכולת לשים לב היא לא רק הפניית תשומת הלב, אלא היכולת לחוות את הרגש ברכות, לקבל אותו, להבין אותו ולרצות לאפשר לו ריפוי.

לשים לב לכאב

תשומת לב לכאב יוצרת הקלה רגשית. עצם הפניית תשומת הלב והקשב לחוויה רגשית כואבת מאפשרת לה להיות. יש ויתור על המאבק בחוויה הלא נעימה והיפתחות אליה. ההסכמה להיפתח אל הכאב יוצרת רגיעה פנימית, כי יש תחושה שמישהו שם לב לכאב שלי. דמיינו ילד שמקבל מכה כואבת בברך ובוכה, ודי לו בתשומת הלב של אמא שאומרת: "בוא, אתן לך נשיקה בברך". עצם ההכרה בכאב והרצון לסייע לו להירפא מרגיעה את הבכי ואת הכאב. אפשר לומר שתשומת הלב לבדה מרפאת את הכאב. 

כאשר אנו רואים ומתייחסים למה שקורה, יש אפשרות למקום הכואב להרפות, מאחר והוא אינו צריך להילחם כדי להישמע. הוא יכול להרפות ולהירפא בתוך החיבוק של תשומת הלב. 

להקשיב לכאב

הקשבה לכאב מאפשרת ריפוי רגשי עמוק, במיוחד כשאנו חווים כאב של פגיעה עמוקה, כמו: אכזבה, פחד, עלבון, נטישה ועוד. כאן המפתח הוא להיות בנוכחות עם כאב כפי שהוא. האוטומט שלנו הוא לברוח מהכאב, פשוט כי זה לא נעים. ההזמנה של תרגול הקשב והמדיטציה היא להיות עם הכאב כפי שהוא, פשוט כי זה מה שנמצא כאן, ברגע הזה. 

כשאנו בורחים מהכאב, מכחישים או מתעלמים ממנו זה יוצר כאב נוסף, שמתווסף על הכאב המקורי. גם נפגעתי וכואב לי וגם אני נלחמת בכאב שלא יהיה כאן. זהו כאב כפול שמגביר את רמת הכאב שאנו חווים.

כשהכאב נראה (רואים אותו) ואין התעלמות ממנו, כשאנו מוכנים לפגוש אותו ולהקשיב לו – מתחיל תהליך הריפוי שלו.

להיענות לצרכים העמוקים

הכאב הרגשי שלנו קשור לצרכים שלא קיבלו מענה. שורש הכאב נמצא בציפייה שלא התממשה ובאכזבה עמוקה על הצורך הרגשי שנשאר בלתי מסופק. לדוגמה: חשוב לי שיעריכו ויכבדו אותי ובמקום זה קיבלתי יחס של חוסר הערכה ואפילו זלזול בוטה. זה מעליב.

הקשבה חומלת לכאב נותנת לו מקום להתבטא ולגלות לנו מה הצרכים העמוקים שנמצאים בבסיסו. ברגע שיש לנו הבנה מתעוררת בתוכנו חמלה, שהיא הרצון להיטיב עם הכאב. אנחנו רוצים לעשות משהו למענו שירפא אותו. אם יש באפשרותנו להיענות לבקשה העמוקה של הכאב נפעל למען זאת ואם אין באפשרותנו להיענות אליה, נחבק אותו בהבנה ובאהבה וזה לכשעצמו יאפשר לו נחמה וריפוי.

כשהכאב מבין שהוא לא לבד, תשומת הלב האוהבת שלנו נמצאת איתו, הוא יכול להתרווח ולהתמלא מהרצון הטוב שלנו להקל עליו. האהבה והרצון הטוב שאנו מביעים כלפיו עונים על צורך עמוק יותר, בין אם אנו יכולים להיענות לצורך המקורי שצר את הכאב ובין אם לא.  

כך, הנוכחות האוהבת, ההקשבה העמוקה והרצון הטוב, מאפשרים לכאב הרגשי שלנו להירפא.

ריפוי התודעה

התודעה היא מרחב דינמי שבו מופיעות מחשבות, רגשות ודימויים באופן ספונטני ומושפע מהרגלים, זיכרונות, ציפיות ופחדים. פעמים רבות, זרם זה מתנהל מאליו, ללא בחירה מודעת, ומשפיע על הדרך שבה אנו חווים את העולם ואת עצמנו. ריפוי התודעה אינו עצירה של המחשבות או ביטולן, אלא טיפוח בהירות, יציבות פנימית וחופש מתוך המפגש עימן.

להכיר את טבע התודעה החושבת

אחד הצעדים הראשונים לריפוי הוא ההבנה שהתודעה פועלת מתוך דפוסים אוטומטיים: היא נאחזת במה שנעים, דוחה את מה שלא נעים, ומתעלמת ממה שאינו מעורר עניין. שלושת הדפוסים האלו - השתוקקות, דחייה ואדישות - הם מקורן של תנודות התודעה ושל תחושת חוסר השקט הפנימית. כאשר אנו מתבוננים בהם באופן מודע, נפתח מרחב חדש שבו איננו מזדהים עם כל מחשבה או רגש שעובר דרכנו, אלא לומדים לראותם כפי שהם: זמניים, משתנים וחולפים.

להתבונן בעיניים רכות

מחשבות רבות מבוססות על פרשנויות שגויות או תפיסות מגבילות. תרגול של מודעות מאפשר לנו לזהות אותן ולבחון אם הן אכן משקפות את המציאות, או שמא הן מתבוססות בתפיסה מוטעית.

הנוכחות האוהבת יכולה לאפשר לנו לפגוש את המחשבות שלנו בקשב פתוח ולחקור אותן בעדינות ומתוך סקרנות. נתבונן במחשבה ונשאל בעדינות: האם המחשבה הזו היא אמת מוחלטת? האם זו הדרך היחידה להסתכל על הדברים? האם המחשבה הזו מיטיבה איתי ומקדמת אותי?דרך שאלות אלו נפתח לאפשרות לראות את המציאות בבהירות רבה יותר ולהשתחרר מדפוסי חשיבה מוטעים, מוגבלים ומגבילים.

לטפח תודעה אוהבת

התודעה החושבת מושפעת ממה שאנו מזינים אותה. ביכולתנו לכוון את המחשבות לכיוונים מיטיבים ומועילים באמצעות תרגול מנטרות מטא  )אהבה מיטיבה( ושימוש בטכניקות של טוב-לב אוהב. שימוש במשפטים מזין את התודעה ומאמן אותה לחשוב בבהירות, באהבה  ובחמלה.

במסורת הבודהיסטית יש תרגול מובנה שנקרא "אהבה מיטיבה" (מטא – METTA), שבו אנו מאחלים איחולים לבבים או מדקלמים מנטרות חיוביות ואוהבות שמאמנות את החשיבה ומנתבות אותה לנתיב האהבה והריפוי.

מנטרות מטא לטיפוח אהבה, שמחה, אהבה ושלווה: אני מאחלת לעצמי ולכל הבריות לחיות בביטחון ובאהבה. אני מאחלת לעצמי ולכל הבריות לחיות בהנאה, בשמחה ובאושר. אני מאחל לעצמי ולכל הבריות להשתחרר מסבל ומהסיבות לסבל. אני מאחל לעצמי ולכל הבריות לחיות ברגיעה, בשלום ובשלווה.

לסיכום

הנוכחות האוהבת המתפתחת בתרגול המדיטציה היא כלי מרכזי לריפוי הגוף, הלב והתודעה. באמצעות קשב בלתי שיפוטי, התבוננות נטולת שיפוטים ופתיחות הלב, המדיטציה מאפשרת לשחרר מתחים, להתמודד עם כאב פיזי ורגשי ולפתח תודעה בהירה ושלווה. כל הדגשים בתרגול החל מהנשימה, דרך המפגש עם הכאב ועד לטיפוח התודעה האוהבת, תורם לריפוי פנימי עמוק ומחבר אותנו לחוויות של חמלה ואהבה, הן כלפי עצמנו והן כלפי אחרים.

מאחלת לכולנו לחיות בבריאות של הגוף והנפש, 

ולהביא ריפוי לעצמנו, לאהובנו ולעולם.